על אהבה ומגדר

היום מצוין יום האהבה, ומה לאהבה ושוויון מגדרי? המון!! ביטויי אהבה ואיך נביע אותם קשורים קשר הדוק לתקופה ולתרבות שלנו. איך לחזר, מי מחזר? מי משלם ומה המשמעות של זה – הכל נכנס לתוך הדבר הזה של אהבה. כמה נשים עדיין מחכות לאביר? וגם אם כבר ויתרנו על הסוס הלבן יהיו לנו ציפיות – שיאסוף אותי, מה עם לפתוח עבורי את הדלת, שיזמין וישלם "עלי" וכו'.

גם זוגות נשואים של שנים רבות האם גם את מביאה לו פרחים? או קונה לו שוקולד? האם באמת יש ציפייה מהאיש להמשיך להראות אהבה ולחזר אחרי האישה והיא פטורה? ואם האישה מחזרת מה זה אומר עליה, ואיך זה שהאמירה שהיא "לובשת את המכנסיים בבית" עוד לא עברה מן העולם?

כולנו יצורים חברתיים

כולנו יצורים חברתיים, מאוד קשה לשנות את הציפיות העמוקות הללו לאיך צריכה להיראות ולהתבטא אהבה ואנחנו נתנהג כמו שקורה סביבנו. להיות "אחר/ת" זה לא תמיד פשוט, במיוחד אם לא נהיה חשופות למודלים אחרים לחיזור ואהבה. כי זה יכול להיות ממש כיף שישלמו עלי בדייט – אבל כמה, האם זה גורם לאיזשהו חשבון בינינו? מה המשמעות של לשלם עליי בדייט ראשון ומהי המשמעות בדייט החמישי? שווה לדעת מה מקובל בהקשר של אהבה גם במקומות אחרים בעולם, זה פתאום מראה עד כמה הדברים מלאים בבחירה של איך לעשות ומי עושה.

שוויון מגדרי

מסתבר שאהבה ממש קשורה לשוויון מגדרי!! מחקרים מוכיחים שא/נשים שחיות במערכת זוגית שוויונית – יחיו באושר גדול יותר, יהיו יותר בריאים ובריאות, יעשו יותר אהבה(!!), אז זה ממש כדאי. מה זה אומר ת'כלס? מה שאת מצפה ממנו לעשות – אחד תגידי – כי ציפיות זה לכריות 😉 שתיים – תעשי בעצמך עבורו! ואם לפתוח דלת לגבר נראית מצחיק – אז יש כאן תפיסה מגדרית ואפשר לשחרר אותה, תקני לו פרחים – או כל דבר אחר, העיקר תעשי גם את עבורו.

יהלומים

אני יודעת שבשירים ובסרטים, וברור שבחנויות, הביטויים לאהבה הם חומריים – מדונה הגדולה אמרה שנשים אוהבות יהלומים – יש נשים כאלה, אבל לא כולן. ות'כלס חיבוק אוהב או לתת יד הרבה פעמים משמעותיים לנו פי כמה ביומיום. אז כשתנהלו יחד את הבית, ולא בהתחשבנות ולא במה שמצופה ממך לעשות כי את אישה או הוא גבר, יהיה לכולם נעים יותר – והיחד הזה יגרום לכם לאושר ולאהבה!

שוויון מגדרי בזוגיות יתרום לאהבה ולאושר של כולנו, תנסו

שלכן/ם נעמה